שאלות ותשובות

בתהליך של הדרכת הורים פרטנית - אנחנו עוברים יחד דרך עם המון תמיכה ולווי הדוקים  על מנת ליצור יחסים טובים ובריאים במשפחה שלך .
ממפגש למפגש מתרגלים כלים , בודקים איך הם עובדים בבית ולומדים גם מהטעויות וגם מההצלחות .
זה כמו חדר כושר להורים וכך מתחזק לו השריר של הביטחון ההורי ומתחילים להיווצר יחסים נעימים יותר וקרובים יותר ,
בלי הלופ האינסופי הזה של הכעסים , ההאשמות ההדדיות והביקורת .
וכשאני אומרת “לופ” אני מתכוונת לא רק יחסים שלך עם הילדים אלא גם ליחסים שלך עם עצמך ועם בן או בת הזוג.
אני לגמרי מאמינה שהורים הם המאמנים של ילדיהם לחיים , הם המנהיגים שלהם והם יוצרים את המנהיגים של המחר.
זה מה שקורה בתהליך של הדרכת הורים -הופכים למנהיגים של הילדים כדי שגם הם יהיו מנהיגים של עצמם !

בהתחלה עושים  שיחת טלפון קצרה שבה נבין יחד  מה רמת ההתאמה בינינו - 
ואם אני יכולה לעזור לך ואם לך מרגיש בנוח איתי.
ואז נצא לדרך הזאת יחד 

• בכל שבוע ניפגש למפגש שנמשך כשעה
• במפגש הראשון נכיר לעומק את האתגרים שמעסיקים אותך יום יום מול הילדים
• בשאר המפגשים נתבונן על הרגשות שלך שיכולים לעזור לך בהתמודדות מולם ועל הרגשות שמונעים ממך להצליח .
• נחפש יחד פתרונות וכלים כדי ליצור שפה משותפת ובריאה עם הילדים שלך כדי לאפשר לך להתחיל ליהנות יותר מההורות ולהפוך למנהיג שלהם.
• כל הכלים הם יישומיים והם ילוו אותך לא רק ביום יום  בתקופת הליווי אלא גם בהמשך חייך והאמת היא שלא רק עם הילדים … אלא עם אנשים ובכלל .

האמת היא שכל ההורים  זקוקים לדיוקים  ולא רק הורים שמתקשים עם הילדים . 
אם הורות הייתה מגיעה עם הוראות הפעלה  
החיים של כולנו היו יכולים להיות יותר קלים  - גם להורים וגם לילדים
 לצערי הורים רבים מגיעים להדרכה רק כשהם כבר ממש סובלים , ורק אז הם מוכנים לעשות את השינוי .
בעיניי במקרה הזה  כל הקודם זוכה , כי הבעיות גדלות עם הילדים .
יש הורים שמאמינים שהבעיות יעלמו עם הגיל 
אבל  הן לא נעלמות , לכן ככל שנקדים לפתור אותן ,
זה יקל עלינו בהמשך .
ככל שהילדים צעירים יותר  התהליך נוטה להיות קצר יותר כי  ההרגלים הלא יעילים  פחות  חזקים . 
שינוי הרגלים תמיד אפשרי זה רק עניין של זמן .

יש הורים שרואים בילד שמאתגר אותם הגורם העיקרי לבעיה שלהם ומאמינים שהטיפול בילד יפתור את הבעיה .
בתור מאמנת בני נוער אני יכולה להגיד שזה אף פעם לא רק הבעיה של הילד ,
ליחסים של כולנו עם ההורים יש השפעה מכרעת על הילדים לטוב ולרע.
גם כשהילדים שלנו בהתקף כעס או סובלים מחרדה חברתית
תמיד יש להורים מה לעשות ואיך לעזור לילד שלהם לגדול ולהיות בוגר עצמאי עם תחושת ביטחון ואחראיות .
כשהורים מוכנים להתבונן לתוך עצמם ,
לזהות את דפוסי החשיבה שלהם שמייצרים להם בעיות
מול הילדים ומסכימים לקבל כלים פרקטיים ולהתאמן איתם
כדי לקדם את עצמם ואת הילד שלהם,
קורים ניסים !

לרוב זו שאלה שאימהות שואלות אז אני עונה בלשון נקבה .
האמת היא שזה הכי טוב כששני ההורים באים להדרכה,
ואני יכולה להעיד שהערך המוסף הוא שזה מחזק את הזוגיות ,
אבל אם בן הזוג שלך לא רוצה לבוא איתך זה עדיין  חשוב לצאת לדרך ולמה ?
 כי לכל אחד את יש מאת האחוז שלו וכל אחד אחראי על החלק שלו בשינוי  ,
גם עם רק אחד מבני הזוג עושה שינוי זה ישפיע על כולם 
ואם זו  את  תהיי הראשונה לצאת לדרך, 
כל השאר בבית ישתנו בעקבות השינוי שאת תכניסי לחיים שלכם .

בכל מפגש  בודקים מה עבד ומה לא עבד בשבוע החולף
 לומדים להשחיז את הכלים ולהתאים אותם לבית שלכם , מתחזקים ומתקדמים הלאה בצעדים המותאמים לקצב שלך,
 זה יכול להרגיש כמו שיחה ממש טובה  ופתוחה שבה אפשר לדבר על הבעיות , 
להציף אותם וללמוד כלים חדשים שצריכים  לאמץ .

זה יכול להיות 5 מפגשים או 10 מפגשים אבל זה יכול גם להימשך יותר זמן , תלוי בבעייה שאיתה נצטרך לעבוד.
באילו מקרים התהליך לא יהיה ארוך יותר ?
במקרים  בהם נרצה לרדת לשורש הבעיה ולפתור אותה מהשורש , למשל אם הבעיה היא מאבקי כוח והתקפי כעס בין הורים לילדים , זה לוקח זמן לצאת ממאבק ולהתחיל לייצר שיתוף פעולה ותקשורת מכבדת  וקרובה בבית .
בתהליך ליווי של  הורים לילדים עם חרדה חברתית יש גם כן מורכבות והוא יכול להיות תהליך ארוך  יותר בגלל שגם ההורים נמצאים בלופ של דאגות ...
זה תלוי גם במה שיעלה במהלך המפגשים , בקצב האישי שלך וביכולות שלך ליישם  את הכלים   .
בכל מקרה חשוב להגיד:    
ביום שתהיה לך וודאות לגבי הדרך כי קבלת את כל מה שצריך  אנחנו נפרדים כידידים.

לרובינו נדמה, שאין כל קשר בין ההורות שלנו לילדות ולבית בו גדלנו אבל אבל בפועל מה שקורה  זה שאנחנו נשבעים לעצמינו שיש דברים שלא ניקח משם וזה עדיין איתנו או להפך משהו שממש רצינו   לקחת מהבית שגדלנו בו ולא ממש הצלחנו .
אבל במציאות כמו במציאות הרבה פעמים אנחנו רוצים משהו ומקבלים משהו אחר ,לא רצינו ביקורת והיא בכל זאת שם או רצינו דווקא  משפחתיות או להיות הורים  רגועים  שלא כמו ההורים שהיו לנו אבל זה לא קורה .
למה זה ככה ?

מערכת היחסים שהייתה ויש לנו עם ההורים  עוברת אלינו בעיקר שלא במודע, למערכת היחסים שלנו עם הילדים .

גם אם שבענו לעצמנו שלא נתנהג  כמו ההורים שלנו ,  הרבה פעמים נהיה ג בדיוק כמוהם .
 ולפעמים  ננסה להיות  ההפך מההורים שלנו , נפצה את הילדים שלנו על הילדות שהייתה לנו , אבל אולי זה יהיה פחות יעיל כי שכשאנחנו פועלים מתוך  רצון לפצות על הכאב שלנו  זה לוא דווקא מתאים לילדים שלנו ונכון להם.
וגם כדאי לקחת בחשבון שלכל אחד מאיתנו יש הצלחות , כישלונות שהשפיעו עלינו ועל הדרך שבה אנחנו רואים מצבים שונים והם משפיעים על הדרך  שבה נגיב למצבים שונים במיוחד עם הילדים שלנו שלוחצים לנו על הכפתורים.
אז כשזה יעלה מתוך התהליך בוודאי שניגע בעבר כי רק אז נוכל להשתחרר ממנו ולבנות הווה ועתיד טובים ומדויקים יותר .